בשמים לדעתי הם לא פחות ממוצר צריכה בסיסי בחיי היום יום המודרניים. אבל האם כך היה גם לפני מאות שנים אחורה? בפוסט זה בבלוג אקח אותך למסע קצר בעקבות התפתחות הבשמים לאורך ההיסטוריה.
את מקורות הבושם ניתן לתארך לתרבויות עתיקות כמו מצרים, שם הוא שימש בטקסים דתיים ובטיפוח אישי. המצרים היו מערבבים שמנים, צמחים ופרחים כדי ליצור שמנים עם ריח עז בהם השתמשו למשוח את הגוף וכן בטקסים דתיים. בשמנים אלו נעשה שימוש גם לצרכים רפואיים, כמו טיפול במצבי עור ובמיגרנות.
הייצור של הבושם התפשט למקומות אחרים בעולם, כמו יוון ורומא, שם נהפך לפופולרי עבור שימוש אישי ובמקומות ציבוריים כמו בתי מרחץ. היוונים השתמשו לעתים קרובות בבושם כדי לכסות ריחות לא נעימים, תוך שהרומאים ראו בו סמל למעמד ועושר.
בימי הביניים, הייצור של בושם ירד באירופה עקב הגבלות דתיות והקשר שלו לחטא והתהוללות. בשמים, היו נחשבים לאיום על הנצרות והתרבות האירופית. עם זאת, בושם המשיך להיות פופולרי במזרח התיכון ובאסיה, שם הוא שימש לצרכי דתיים ואישיים כאחד.
במאה השש-עשר, הייצור של בושם חזר להיות פופולרי באירופה, כאשר נפתחו מסלולי מסחר בין אירופה והמזרח. הדבר הגביר את הפיתוח של ניחוחות חדשים וטכניקות, כמו יצירת בושם המבוסס על אלכוהול. בשמים החלו להיקשר לאופנה, כאשר ניחוחות שונים נוצרו כדי להתאים לסגנונות שונים של בגדים.
במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה, יצירת בושם הפכה להיות עדינה ומורכבת יותר, עם פיתוח ניחוחות סינטטיים ושימוש בטכניקות יצירת ארומות וחילוץ ריחות ספציפיים מצמחים. הדבר הוביל ליצירת ניחוחות חדשים שהיו מורכבים, עמידים, איכותיים (ואף נצחיים) יותר, כמו ״שאנל מספר 5״, שנוצר בתחילת המאה העשרים.
היום, הייצור של בושם הפך לתעשייה עשירה מאוד, עם מגוון רחב של ניחוחות וסגנונות זמינים לכל המינים וההעדפות. ממותגי יוקרה גבוהה עד אפשרויות בהישג יד בפארמים השונים. יצירת בושם הפכה גם להיות יותר מודעת לסביבה, כאשר רבים מהמותגים משתמשים בחומרי גלם טבעיים וברי קיימא. לסיכום, בושם היה חלק חשוב מתרבות האנושות לאלפי שנים, והתפתח והשתנה עם הזמן כדי לשקף מגמות וערכים תרבותיים שונים. עם זאת, למרות תנודות בפופולריות, בושם נותר כלי עז ופופולרי לביטוי עצמי וטיפוח אישי. בין אם אתן מעדיפות ניחוח פרחוני קל או ניחוח מתוארך ועוצמתי, אין זמן טוב יותר לנסות ולמצוא את הריח הייחודי שלכן.
הטיפ האישי שלי
התזה נכונה של בושם: התיזו בושם בנקודות דופק בגוף, עדיף כאלו שפחות חשופות לאור השמש כמו מאחורי האוזניים, הכפל הפנימי של המרפק ומאחורי האוזניים – כך גם תימנעו מנזק לעור וגם הבושם יישאר על עורכן לאורך זמן.
אור השמש: בישום עלול לגרום להזדקנות מואצת של העור ולכתמי פיגמנטציה. איך פותרים את זה בלי לוותר על הבושם? כשהוא מותז ישירות על העור, הוא מחליש את היכולת של העור להגן על עצמו מפני נזקי קרני UV, משמעות הדבר שעור מבושם הופך רגיש יותר לנזקי השמש ולכתמי פיגמנטציה. על כן חשוב מאוד!! (ואני נואמת על זה שנים) למרוח מקדם הגנה גם על הצוואר, העורף, והדקולטה). ברגע שנעשה זאת הסיכון בנזק על העור יקטן כאשר נשתמש בבושם
יפית דה פריז⚜️
コメント